#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רלו. מדוע אסר רב כהנא את החומץ שנפל לתוכו עכבר? 	"לרב הילל העכבר אוסר את החומץ. והגמי דחתה שאותו עכבר אימרטוטי אימרטט. ופירש רש""י שנחתך לחתיכות קטנות ושרץ איסורו בכעדשה וחיישינן שמא יבלע חתיכות שרץ ביחד עם החומץ <sup>קלב</sup>. והלכה כרב הילל.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קלב.  ו הר""ן כתב שיש שפירשו אימרטוטי אימרטו ט כלומר שהוסר צמרו וכיון דחזינן דשהא בו טובא איכא למיחש דלמא חורפיה דחלא מהדר ליה לטעמא לשבח. ו הראב""ד פירש שאין העכבר פוגם אלא מחמת צמרו וזה שהוסר צמרו משביח וכתב הר""ן דלא נהירא כלל.</span>"	עבודה זרה סט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רלז. להלכה עכבר בשכר או בחומץ בכמה? 	"כתבו התוס' (ד""ה אידי ואידי) דבבה""ג ובירושלמי קאמר דשרץ לא בטיל כי אם באלף ותלמודנו עיקר שבטל בשכר או בחומץ בשישים. ועי' בהערה לגבי שאר משקים <sup>קלג</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קלג.  כתב הר""ן דדוקא בחלא ושכרא בעינן ששים לפי שמשביחן, אבל בשמן ויין ושאר משקים פוגם הוא ומותר.</span>"	עבודה זרה סט. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רלח. מה דינם של חביות סתומות של יין שהיה עובד כוכבים מעביר לישראל 1) במגופה של סיד 2) במגופה של טיט?<br>	"1) אם לא הודיעו שהוא מפליג מותרות <sup>קלד</sup> אפילו הפליג ישראל מן העובד כוכבים מיל שחושש העובד כוכבים שבכל רגע יגיע. כן כתב רש""י. והתוס' (ד""ה היכי) הצריכו גם שיוכל בעל הבית להגיע דרך עקלתון.<br>אם הודיעו שהוא מפליג אם שהה לת""ק כדי שיקוב העובד כוכבים נקב במגופת החבית ויחזור ויסתום הנקב ותיבש הסתימה אסור <sup>קלה</sup>, ולרשב""ג אינו נאסר אלא עד שישהא כדי שיפתח את כל מגופת החבית, וא""א לנוטלה שלא תשבר כולה, ויעשה מגופה אחרת חדשה ותיבש, והלכה כרשב""ג.<br>2) אם בעל הבית לא הודיעו שהוא מפליג מותרות וכנ""ל. אם הודיעו שהוא מפליג דברי הכל כדי שיפתח ויגוף ויגוב דכיון שטיט שחור בתחילתו אין לחשוש שינקבו ויסתמו כיון שיהיה ניכר.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קלד.  לרמב""ן גם סתימה בפקק של עץ מהני, לראב""ד דווקא מגופה סתומה לגמרי .
<br>קלה.  והר""ן והראב""ד פירשו שאם הודיעו שהוא מפליג למקום פלוני ויש באותו שיעור כדי שישתום ויסתום ויגוב אסור אבל אם הודי עו שהוא מפליג כדי פתיחה לחוד אע""ג דשהה כדי שישתום ויסתום ויגוב מותר דעובד כוכבים חשש ואמר אם אפתח יבוא ישראל וימצא חביתו פתוחה או ימצאני מתעסק בסתימתה או שימצא סתימתו לחה ואתפס כגנב. אבל יש מי שאמר שכל שהודיעו שהוא מפליג כדי פתיחה ושהה כדי שיסתום ויסתום ויגוב אסור. שכיון שהעובד כוכבי ם בטוח שלא ימצאנו ישראל בשעה שהוא פותחה פותח ואינו חושש שאפילו ימצאנו י שראל בשעה שהוא סותם אותה יוכל להשמט ולומר שעובד כוכבים אחר שהיה כאן פתח ואני סותמה.</span>"	עבודה זרה סט. - סט: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רלט. אלו חששות הוזכרו בגמי ובראשונים לשים או לשלוח חביות סגורות ביד עובד כוכבים? 	"א. יש נקב דק מאד שהוא במגופת החבית להיות ריח היין יוצא ויש לחוש שמא יקדח שם במינקת<br>ויטעום מן היין.<br>ב. רב חשש שהעובד כוכבים יפתח את החותם לצורך היין ויחזור ויעשה חותם חדש ולכן הצריך הכרת חותם.<br>ג. כתבו התוס' (ד""ה מאי) שרבינו יצחק בן יהודה שלח לרש""י שבחביות שלנו שהם מנסרים מחוברים זה לזה יש לחוש שמא יתחוב העובד כוכבים חודו של סכין בין הנסרים או בין השוליים או אפי' באמצע הנסר עצמו כדי להוציא היין דרך שם.<br>ד. אם אינו מכיר את החבית ולא את החותם אולי החליפה העובד כוכבים בשלו שהיה בו יין שגם חביות יין העובדי כוכבים פעמים שמגופים בטיט.<br>ה. שמא יוציא העובד כוכבים יין דרך ברז החבית."	עבודה זרה סט: ותוס'		
